1. תביעה זו הינה לתשלום נזקים בסך 550,339 ש"ח, שנגרמו לתובעת, לטענתה, עקב אי קיום התחייבויות הנתבעת על פי הסכם שירותי מוקד למערכות אזעקה והתראה.
2. התובעת היא חברה המנוהלת על ידי מר ברוך ניסנוב (להלן: "
ברוך") ואחיו מר דוד ניסנוב (להלן: "
דוד"), לה היתה חנות לממכר חומרי בנין (להלן: "
החנות" או "
בית העסק"). הנתבעת, מוקד מודיעין אזרחי, הינה חברה המספקת מערכות אזעקה והתראה ושירותי מוקד למערכות כאמור.
טענות הצדדים בתמצית
3. על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת רכשה מן הנתבעת מערכת התראה ואזעקה, הכוללת מערכת הקלטה ומצלמות המחוברות ל"מוקד רואה", באמצעותו ניתן לצפות בנעשה בבית העסק בזמן אמת. לטענת התובעת, על פי ההסכם בין הצדדים במקרה של כיבוי חריג או אי הפעלה של מערכת האזעקה יש להתקשר אישית לאחד ממנהלי התובעת ולזהותו באמצעות סיסמה שנבחרה וכן להתחבר למצלמות בבית העסק ולשלוח רכב סיור למקום לבדוק מה מצב העסק. התובעת טענה, כי ביום שישי, 11.4.08, בשעה 14:20 סגרו ברוך ודוד את העסק והפעילו את מערכת האזעקה והמיגון. בנוסף, במהלך כל השבת נשאר במקום שומר בשם אוסאמה אבו רביע (להלן: "
אוסאמה"). למחרת, במוצאי שבת, בשעה 21:00 לערך התברר לברוך שלא מצליחים ליצור קשר עם השומר במקום וכאשר הגיע לבית העסק גילה כי המקום נפרץ ונגנב רכוש רב. השומר אוסאמה נמצא כפות באזיקונים ונעול בחדר השמירה. הטלפון והמירס נלקחו ממנו, הטלפונים בחנות הושחתו, כלבים שהיו במקום נגנבו עם הסחורה וכן נגנבה משאית של בית העסק. התובעת טענה, כי בירור העלה שביום שישי בשעות הלילה נכנסו לחצר 6 רעולי פנים, הכו את אוסאמה ואילצו אותו לכבות את מערכת האזעקה. השודדים, כך נטען, שהו במקום עד ליום שבת בשעה 12:00, כעולה מדו"ח האיתורן שהותקן במשאית. לטענת התובעת, הנתבעת התרשלה בכך שבזמן הכיבוי החריג של מערכת האזעקה שנעשה בליל שבת לא שלחה רכב סיור למקום, אלא הסתפקה בשיחה עם אוסאמה. כן נטען, כי בהסכם נקבע מפורשות כי אין להתקשר למקום אלא יש ליצור קשר עם הבעלים, או לשלוח סיור למקום, או לבדוק מה הסיסמה, ותחת זאת התקשרו עובדי הנתבעת לבית העסק, שאלו לשם העונה וכשזה ענה "אוסאמה" הסתפקו בכך ולא דרשו סיסמה או כל זיהוי אחר. עוד נטען, כי הנתבעת התרשלה בכך שלא התחברה למצלמות החנות, ולו היתה עושה כן היתה רואה שבמקום מתרחשת פריצה. כן התרשלה בכך שלא בדקה מדוע מערכת האזעקה לא הופעלה בשנית וכל שעשתה היה להשאיר הודעה ביום שבת בשעה 01:17 בתא קולי של המשיבון הסלולרי של אחד ממנהלי החנות. כן נטען, כי הנתבעת ידעה שמנהלי החנות הינם אנשים דתיים שומרי שבת וכי אין סיבה שמישהו ינטרל את מערכת האזעקה בליל שבת ולא יפעילה מחדש ולאור הנסיבות המוזרות היה צריך להתעורר חשדה והיה עליה להפעיל את מערכת המצלמות או לשלוח סיור למקום. התובעת טענה, כי משלא פעלה הנתבעת על פי ההסכם בין הצדדים, עליה לפצות את התובעת בגין כל נזקיה והפסדיה עקב הפריצה לבית העסק.
4. הנתבעת טענה, מנגד, כי בהתאם להסכם למתן שירותי מוקד למערכות אזעקה והתראה מספקת הנתבעת שירותי אזעקה והתראה בלבד ולא שירותי שמירה ו/או אבטחה ואין היא אחראית למנוע ו/או לעצור פריצה שמתרחשת. לטענת הנתבעת, בליל הפריצה לבית העסק כובתה מערכת האזעקה באופן חוקי ותקין על ידי אוסאמה, עובד התובעת, כפי שנעשה על ידו במקרים רבים בעבר כאשר נכנס לבית העסק לאחר שעות הפעילות. לטענתה, במצב כזה של כיבוי חוקי בשעות בהן המערכת אמורה לפעול, כל שנדרשה הנתבעת לעשות, על פי תנאי ההתקשרות עם התובעת, היה להתקשר לדוד, מבעלי התובעת, וליידעו על כך. כאשר כובתה המערכת לאחר שעות הפעילות נעשו ניסיונות מצד המוקד ליצור קשר עם מורשי הכניסה, בעלי העסק דוד וברוך, אך הם לא ענו לטלפון. משכך, וכפי שהיה נהוג ומוסכם עמם, התקשר המוקד לחנות ונענה על ידי אוסאמה, המוכר למוקד כבעל אישור מהתובעת לשהות במקום ולנטרל את האזעקה. אוסאמה זוהה ואישר נטרול האזעקה על ידו והאירוע נסגר. הנתבעת הוסיפה וטענה, כי כאשר המערכת לא נדרכה מחדש, ולמרות שהנתבעת לא מחוייבת לדווח ללקוח על אי הפעלה וכמחווה בלבד, נעשו ניסיונות ליצור קשר עם דוד ועם ברוך, אך ללא מענה, והושארה הודעה קולית אצל דוד המתריעה על כך שהמערכת לא נדרכה מחדש. הנתבעת ביקשה להדגיש, כי כל עוד לא התקבלה במוקד התרעה על אזעקה מהמנוי, קרי כניסה לא מורשית (להבדיל מכיבוי חוקי של המערכת על ידי גורם מורשה), לא היה עליה לנקוט בכל פעולה שהיא מעבר להתקשרות למורשי הכניסה ויידועם על כך, כפי שאכן ניסתה לעשות. לטענת הנתבעת, כאשר התקבלה במוצאי שבת הודעה במוקד מבעלי התובעת על פריצה לעסק, הגיעה למקום נציג הנתבעת, אשר נוכח לדעת כי כלפי חוץ לא היו סימני פריצה בכוח לבית העסק. רק כאשר הגיע דוד ובידו המפתחות למקום, נפתחו דלתות החנות וניכר היה כי בוצעה פריצה ונגנבו פריטים, אך במידה מצומצמת בהרבה מזה הנטען על ידי התובעת. הנתבעת טענה כי פעלה באופן זהיר וסביר ולא הפרה כל חובה כלפי התובעת, אך לטענתה, אף אם תתקבלנה טענות התובעת לרשלנות מצד הנתבעת, הרי שעל פי הסכם ההתקשרות בין הצדדים סוכם מפורשות כי אחריות הנתבעת מוגבלת לתקרה בסכום השווה לפי 60 מסכום התשלום עבור חודש אחד של השירות וכי התובעת מוותרת ופוטרת את הנתבעת מתשלום כל סכום העולה על התקרה הנ"ל ומנועה מלטעון כל טענה שהיא כנגד הסכמתה לעניין זה.
גדר המחלוקת
5. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לחובותיה של הנתבעת על פי ההסכם בין הצדדים ולשאלה האם פעלה היא בהתאם למתחייב ממנה בליל הפריצה לבית העסק, וביתר פירוט האם הפרה הנתבעת את ההסכם או התרשלה בכך שלא הפעילה בנסיבות העניין את מערכת "מוקד רואה" או שלחה סיור לבית העסק, והסתפקה בשיחה לבית העסק (לאחר שניסיונות להתקשר לבעלי העסק שהינם שומרי שבת לא צלחו) ובהשארת הודעה במענה הקולי לבעלי העסק על מנת ליידעם שהמערכת לא נדרכה מחדש. כן חלוקים הצדדים בשאלת גובה הנזק ובעניין החלת התניה בהסכם הקובעת תקרה לתשלום באם תימצא הנתבעת אחראית לנזק ותחוייב בתשלום פיצוי.
6. מטעם התובעת הובאו לעדות מר ברוך ניסנוב, מבעלי התובעת, מר יוסף אלנקרי, מומחה בתחום מערכות אזעקה וכן השמאי מר יעקב ברוכים. מטעם הנתבעת העידו עובדי הנתבעת מר עמי ודר, גב' אורטל אבוחצירא, גב' ראידה עימראן ומר אלכס זילוקוב. כן העידו החוקר מר יוסף סעידיאן, מר שבתאי עזר, מומחה בתחום מערכות אזעקה, וכן השמאי מר אריה פלינר.
אחריות הנתבעת
7. מרישומי הנתבעת ביחס למאורעות יום האירוע עולה, כי בשעה 14:20 ביום שישי הופעלה מערכת האזעקה. בשעה 21:55 כובתה האזעקה ובמוקד נקלט מידע על כיבוי חוקי של האזעקה. מיד עם כיבוי האזעקה, נעשו שני ניסיונות להתקשר למורשה כניסה 1 (דוד), אך לא היה מענה. ניסיון להתקשר למורשה כניסה 2 (ברוך) לא צלח גם הוא. המוקד חייג לחנות ועל פי הרישומים, אוסאמה ענה ומסר סיסמה. בהתאם לכך, בשעה 21:56 נסגר האירוע מבחינת הנתבעת ונקבעה תזכורת לשעה 00:20. משלא נדרכה מחדש מערכת האזעקה, נעשה בשעה 01:13 ניסיון להתקשר לחנות, ללא מענה. בשעה 01:14 חייג המוקד לדוד ומשלא נענה הושארה הודעה במענה הקולי. בשעה 01:16 נעשתה התקשרות לברוך, השיחה הועברה לתא הקולי ומיד לאחר מכן לדוד ואף שם הועברה השיחה לתא הקולי. בשעה 01:17 חייג המוקד לחנות, אך לא היה מענה ולאחר מכן בוצעה שוב "סגירת אירוע" ונקבעה תזכורת לשעה 04:00, לאחריה, בשעה 06:30, נסגר האירוע עד ל"פתיחת לקוח יזומה" במוצאי שבת 12.4.08 בשעה 21:33, לאחר שנתגלתה הפריצה (עמ' 389 לנספחים לראיות הנתבעת).
8. אין חולק על כי ביום שישי בשעה 21:55 כובתה מערכת האזעקה באופן תקין וחוקי, קרי בהקשת קוד סודי. השאלה הנשאלת היא, האם בנסיבות אלה פעלה הנתבעת כפי שמצופה וכי שמתחייב ממנה?
9. המומחה מטעם הנתבעת, מר שבתאי (סבי) עזר, הסביר בחוות דעתו כי כניסתו של אוסאמה למבנה מבעד לדלת הכניסה ועל ידי הקשת הקוד הסודי של המערכת, אינה מעבירה אינדיקציה חריגה למוקד, אלא מצביעה על כניסה חוקית למבנה. כניסה חוקית אינה מהווה אירוע חריג ולפיכך לא היתה הצדקה להתחברות ל"מוקד רואה". כמו כן, גרס המומחה, השירות שניתן לתובעת לגבי מעקב והתראה על אי דריכה הינו מחווה בלבד, שכן אין חובה לחברת המוקד להתריע על אי דריכת המערכת, אלא יש צורך רק במעקב אחר אות חיים אחת ל-24 שעות, כאשר קוד הדריכה שקדם לאירוע ו/או הכיבוי מעיד על תקינות התקשורת, עובדה לגביה הסכים גם אלנקרי, המומחה מטעם התובעת (עמ' 24 לפרוטוקול, שו' 23 ואילך).
10. המומחה מטעם התובעת, מר יוסף אלנקרי, הסכים אף הוא כי במקרה דנן כובתה האזעקה באופן חוקי ותקין, אך בחוות דעתו התייחס לסיטואציה בה בשיחה עם המוקד לא מסר אוסאמה את הסיסמה המוסכמת, כטענת בעלי התובעת. לדבריו, עובדה זו היתה צריכה "להדליק נורה אדומה" לבקרי המוקד, בנסיבות בהן במוקד נרשמה אינדיקציה לכיבוי חריג שבוצע ביום שישי בשעה 21:55, שעה שאינה שעת הפעילות של בית העסק, כאשר המבוטחים הם שומרי שבת שאינם מגיעים למקום בשבת. במצב דברים זה, כך ציין המומחה בפסקה 7.5 לחוות דעתו, יכול היה המוקד לשגר סייר למקום ואף לדווח למשטרה וכן יכול היה לפתוח את מערכת המצלמות המחוברת כ"מוקד רואה" דבר שהיה מביא לזיהוי תנועת הפורצים במקום. עוד נכתב בחוות הדעת כי היה ביכולתו של המוקד לבצע תשאול יזום למערכת ובהיעדר תגובה, עקב חבלת המערכת וגניבתה, היה מתברר כי המערכת חובלה.
מסירת סיסמה
11. בחקירתו הסביר המומחה אלנקרי כי האמור בפסקה 7.5 לחוות הדעת, באשר לפעולות שעל הנתבעת היה לבצע, מתייחס כולו אך ורק למצב בו אוסאמה לא מסר סיסמה נכונה (עמ' 25 לפרוטוקול, שו' 4). כלומר, אם נמסרה סיסמה נכונה, הרי שאז אין המדובר באירוע חריג ולפיכך, אף לשיטתו של המומחה מטעם התובעת, לא היתה מחוייבת הנתבעת לפעול כמפורט בסעיף 7.5 לחוות הדעת.
הנחתו של המומחה אלנקרי בחוות דעתו כי אוסאמה לא מסר סיסמה נכונה נסמכה על דברים שאמר לו דוד, מבעלי התובעת. אף טענתו של ברוך בתצהיר עדותו הראשית, לפיה אוסאמה מסר למוקדן סיסמה לא נכונה, מבוססת אף היא על דברים שאמר לו דוד (עמ' 13 לפרוטוקול, שו' 13-19). דוד עצמו לא הובא לעדות מטעם התובעת וכן נמנעה התובעת מהבאתו של אוסאמה לעדות.
בנקודה זו העידה מטעם הנתבעת גב' ראידה עימראן, המוקדנית אשר עבדה בליל האירוע וערכה את הרישומים. העדה לא זכרה את האירוע לפרטיו בשל הזמן הרב שחלף מאז ארע, אך אישרה כי עבדה בליל האירוע וכאשר נשאלה על תוכן השיחה עם השומר ענתה: "
התקשרתי למקום וענה השומר נתן לי סיסמא וזהו וסגרתי את האירוע" (עמ' 35 לפרוטוקול, שו' 13). דברי העדה נסמכו על רישומיה, אשר נערכו בזמן אמת, ולפיהם כאשר התקשרה לבית העסק ענה אוסאמה ומסר סיסמה.
טענת התובעת, המבקשת לסתור רישומים אלה וגורסת כי אוסאמה לא מסר סיסמה נכונה, כלל לא הוכחה. בתצהירו טען בתחילה ברוך, כי הנתבעת הסתפקה בכך שהעונה לטלפון הזדהה בשם "אוסאמה" ולא דרשה סיסמה או כל זיהוי אחר (סעיף 15 לתצהיר) ובהמשך טען כי הסיסמה אותה מסר לכאורה אוסאמה היתה לא נכונה (סעיף 23 לתצהיר). לא הוסבר על מה נסמכת טענה זו או האחרת, מלבד דבריו של העד בחקירתו הנגדית כי אוסאמה לא ידע את הסיסמה וכי הסיסמה נקבעה בין דוד ועמי ודר בלבד. בחקירתו הנגדית הופנה ברוך לרישומי הנתבעת על פיהם באירועים רבים קודמים נמסרה הסיסמה על ידי אחרים בשם נסים או רפי ועוד, ולזאת לא היה בפיו הסבר כלשהו (עמ' 19 לפרוטוקול, שו' 10-12). כמו כן, ברוך עצמו העיד כי טענתו שאוסאמה לא ידע את הסיסמה אינה מידיעתו האישית אלא נסמכת על דברים שאמר לו אחיו דוד (עמ' 13 לפרוטוקול, שו' 15-17). כאמור, דוד עצמו לא הובא לעדות וכך גם אוסאמה, וזאת מבלי שניתן הסבר סביר ומניח את הדעת לאי הבאתם לעדות. הימנעות התובעת מהבאת עדים רלוונטים, שמצופה היה כי יעידו מטעמה, פועלת במקרה זה לחובתה.
נוכח הראיות שהוצגו, אין בידי לקבל את טענת התובעת כי אוסאמה לא מסר סיסמה או כי הסיסמה שמסר לא היתה נכונה ויש להעדיף בעניין זה את גירסת הנתבעת, הנסמכת בעיקר על רישומיה ועדיה (ולא למותר לציין, כי אין מחלוקת שאוסאמה הוא שענה וזוהה וכי הוא מורשה מטעם התובעת). מכאן, שאף לשיטתו של המומחה מטעם התובעת, בנקודה זו לא היתה הנתבעת מחוייבת לשלוח סייר לשטח או להפעיל את מערכת "מוקד רואה" ואין לומר כי פעלה שלא בהתאם למתחייב על פי ההסכם בין הצדדים.